פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:א׳:ג׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:א׳:ב׳ פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:א׳:ה׳ »

1 תַּנִּי מַתְּנֹת עֲנִיִים שֶׁבַּשָּׂדֶה שֶׁאֵין עֲנִיִים מַקְפִּידִין עֲלֵיהֶן הֲרֶי הֵן שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיא בְּעִי וְיֵשׁ אָדָם קוֹרֵא שֵׁם פֵּיאָה לְעַצְמָן. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזוֹב אוֹתָם וְלֹא לָעוֹרְבִין וְלָעֲטַלֵפִים.

פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:א׳:ג׳

1 תני. בתוספתא פ"ב:

2 שאין עניים מקפידין עליהן. שאנו רואין שאינן מחזרין אחריהם:

3 ויש אדם קורא שם פאה לעצמו. בתמיה וכי אחר שקרא הבעה"ב שם לפאה והפריש אותה לעניים יחזור ויזכה בה:

4 ולא לעורבים ולא לעטלפים. אינו מצווה לעזוב אותם לעופות וכיון שאין עניים מחזרין אחריה הרי הן שלו:

« פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:א׳:ב׳ פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ח׳:א׳:ה׳ »